קדימון
טום שרבורן, גיבור מלחמת העולם הראשונה, נושא על כתפיו את משא האשמה על כך ששרד כשחבריו נפלו. בחיפוש אחר שקט נפשי, הוא מוצא עבודה כמפעיל מגדלור בג'אנוס רוק. חייו מתהפכים כשהוא פוגש את איזבל, נערה מלאת חיים שמביאה אור לחייו.
לאחר נישואיהם, הזוג מתמודד עם מספר הפלות ונותר ללא ילדים. כאשר ה ם מגלים תינוקת חסרת ישע וגופת גבר על החוף, הם לוקחים את הילדה ומזייפים את זהותה. אך רק כשהם חוזרים לביקור בעיירה פוינט פרטג', סוודותיהם מתחילים להתפורר.
טום מוצא את עצמו בדילמה מוסרית. האם יצליח להגן על משפחתו או שהאמת תהרוס את חייהם? עם כוונות טובות שמזינות את ייסוריו, טום נלחם בשאלות שאין להן תשובות ברורות. האם ימצא את הדרך הנכונה כאשר הכול עומד בסכנה?
תקציר לספר
טום שרבורן הוא אזרח אוסטרלי וגיבור מלחמת העולם הראשונה. על אף העיטורים ותארי הכבוד שקיבל, הוא לא מרגיש כגיבור. הוא נושא אשמה על כך ששרד בזמן שחבריו נהרגו, וחוש הצדק המפותח שלו לא מצליח להרפות מהעובדה שדווקא הוא נותר בחיים. הוא מחפש עבודה בה יוכל להתבודד ולהתכנס במחשבותיו ומוצא משרה כמפעיל המגדלור בג'אנוס רוק. טום נהנה מהשקט ומהעבודות השוטפות של המגדלור ומוצא נחמה בסדר ובתיעוד שהתפקיד דורש.
כשטום מגיע לעיירה הסמוכה פוינט פרטג', הוא מתאהב באיזבל, נערה צעירה ומלאת שמחת חיים, שמצליחה להצית ניצוץ בחייו העגומים. משפחתה של איזבל, משפחת גרייזמארק, שכלה במלחמה את שני אחיה הגדולים, והיא מבינה את כאבו של טום ויודעת כיצד לגשת אליו. הם מתחתנים ואיזבל עוברת לגור עם טום באי המבודד של המגדלור.
האי הופך לגן עדן עבור השניים, כשהם מבודדים מהעולם, מלבד קפטן ראלף ועוזרו בלואי, המגיעים כל כמה חודשים לחדש את אספקת המזון והציוד. למרות מספר ניסיונות של הזוג להרות, איזבל לא מצליחה להיכנס להריון ומפילה את ילדיהם. לאחר שתי הפלות, איזבל מצליחה להרות פעם נוספת, אך גם התינוק לא שורד. ביום שבו הם קוברים את גופת התינוק, הם שומעים יללות תינוק ומגלים תינוקת קטנה וגופת גבר שנשחפו לחוף. איזבל מתאהבת בתינוקת וקוראת לה לוסי. היא מניקה את התינוקת ומגדלת אותה כאילו הייתה שלה. טום, שמצפונו המוסרי לא מרפה ממנו, נכנע ללחצה של איזבל ומסכים לשקר ולדווח שהיא ילדה את התינוק מוקדם מהמתוכנן.
עוברות שנתיים ולוסי, ביתם, גדלה. הם חוזרים עם לוסי לעיירה פרטג' ומציגים אותה כבתם. בכנסייה, כאשר הם מגיעים להטביל את לוסי, הם מגלים מצבת זיכרון שלא הכירו בעיירה ומגלים את סיפור היסחפות הסירה עם לוסי ואביה הביולוגי. אימה הביולוגית של לוסי היא האנה ראתרפורד, בת למשפחה עשירה מהעיירה. האנה נישאה לפרנק- בחור ממוצא אוסטרי שהיגר לאוסטרליה כנער צעיר לפני מלחמת העולם הראשונה. פרנק סבל מגזענות על רקע מוצאו וגם האנה בבחירתה להינשא לו על פני גבר אוסטרלי מקומי. אביה של האנה בחר לנתק איתה את הקשר בעקבות הנישואים ל"פריץ". האנה ופרנק גרו בצריף פשוט ושם גידלו את גרייס ביתם הקטנה. ביום החגיגות לנצחון מלחמת העולם הראשונה צעירי העייירה שעדיין זוכרים את חבריהם לקרב שנפלו על ידי הגרמנים חיפשו שעיר לעזאזל ומצאו את פרנק. פרנק נרדף בעיירה על ידי המון זועם מגן בגופו על גרייס ומחליט לשוט בסירה קטנה עם גרייס לים עד שירגע הזעם. הסירה עם פרנק וגרייס נעלמת בים ומאז אותו יום האנה מסתובבת ברחבי העיירה כסהרורית מקווה לגלות מה עלה בגורל בעלה וביתה. טום, המזועזע ממה שעוללו להאנה בכך שלא דיווחו על הסירה שנמצאה, מרגיש שהם חייבים לספר לה. איזבל מתנגדת, ומנגד, טום שולח לאנה מכתב אנונימי, מבטיח לה שביתה בסדר.
שנתיים נוספות עוברות. טום, איזבל ולוסי זוכים לחופשה נוספת מהמגדלור וחוזרים לעיירה. טום אכול ייסורי מצפון, משאיר להאנה מכתב אנונימי ומצרף את פעמון הכסף שהיה עם לוסי בסירה. האנה המומה מהראיה המוצקה לכך שהמכתב אמיתי, מדווחת למשטרה. אביה מפרסם מודעה ומציע פרס למי שימסור מידע על נכדתו האבודה.
בלואי, עוזרו הצעיר של ראלף, מזהה את פעמון הכסף ומדווח למשטרה. כשהם עוצרים את טום, הוא מתוודה על השקר ומספר שהסתיר את הסירה וקבר את גופתו של פרנק. הוא לוקח על עצמו את כל האשמה ואומר שאילץ את איזבל לשקר. האנה מקבלת בחזרה את גרייס, אך היא לא דומה לתינוקת שזכרה. היא מתגעגעת להורים שהכירה כל חייה ומסרבת לקבל את האנה כאמה. האנה אובדת עצות ולעתים אפילו אלימה כלפי הילדה שרק מתרחקת ממנה יותר.
איזבל, לא מתפקדת מאז שלוסי נלקחה, מרגישה שטום בגד בה. בזמן שחשבה שהוא רואה את טובתה של לוסי לנגד עיניו, טום שולח מכתבים להאנה שחשפו את הסיפור. האנה, שלא מצליחה להגיע לליבה של גרייס, נכנעת לבסוף. היא פונה לאיזבל ומבטיחה לה שאם תעיד נגד טום ותאשר את דבריו של טום שהשאמה הייתה רק עליו וכי איזבל נאלצה לשקר כל השנים האלה האנה תמסור לידיה את לוסי. איזבל כמעט מסכימה להצעתה של האנה אבל לבסוף מבינה שלא יכולה לעזוב את טום והולכת להתוודות שכל השנים היא זו שאילצה את טום לשתף פעולה עם השקר.
האנה המומה מהווידוי ומבינה שהזוג בחר כל השנים לשקר ולהסתיר ממנה את העובדה שבתה בחיים. למרות הזעם, היא נזכרת בבעלה המנוח שסבל מגזענות ועדיין בחר להיות שמח בחלקו ולסלוח למי שנהג כלפיו בזלזול. האנה בוחרת לסלוח לטום ולאיזבל. היא מעידה במשפט ובכך מקילה על העונש שלהם. לוסי גרייס לאט לאט מתרגלת למשפחתה החדשה ומתקרבת להאנה אימה הביולוגית.
עוברות השנים, וטום ואיזבל עוברים לגור בעיירה הופטאון. איזבל מתה ממחלת הסרטן כשטום לצידה. שבוע לאחר מותה, לוסי גרייס מופיעה בביתו של טום, כבר כאישה מבוגרת ואמא לתינוק. היא לא שכחה את טום ואיזבל ומודה לשניהם שבזכותם היא חיה. הסיפור מסתיים כאשר לוסי מבטיחה לטום שתגיע לבקרו שוב.
נקודות למחשבה
המגדלור כסמל ביצירה:
באור בין האוקיינוסים, המגדלור לא רק מבנה פיזי אלא סמל המייצג את הדינמיקה בין אור וחושך, תקווה ועצב. המגדלור מאיר את האוקיינוס הסובב אותו, ומסמל את הנכון והטוב, את האפשרות למצוא דרך באפלה. טום משתמש בדימוי של המגדלורבסיפור באירוניה. המגדלור מאיר את העולם שמסביב, בעוד הוא עצמו נשאר בחושך, מה שמסמל את השבר והקושי שלו בשקר שהוא חי איתו. טום לא מרגיש שהוא חי באור, הוא נושא את נטל האשמה על כך ששרד את המלחמה בעוד חבריו נפלו.
לוסי לעומת זאת רואה את המגדלור ככוכב הפרטי שלה, והופכת את המגדלור לדימוי רומנטי בחייה על כך שחייה בכוכב משל עצמה עם אהבת חייה.
המגדלור משתמש באלומת אור קטנה, שגדלה וממוקדת בעזרת מערכת המנסרות, דבר המדגיש את הרעיון שאור קטן, יכול להתגבר על החושך העמוק של האוקיינוס. מוטיב זה מתבטא שוב ושוב בסיפור, ומזכיר לנו שכוחו של האור טמון ביכולתו לחדור את החשכה.
בנוסף לכך, המגדלור מגלם את רעיון החוק והסדר. לאחר חוויות הכאוס וההרס שראה במלחמה, טום מוצא במגדלור את הסדר שהוא כה זקוק לו. השגרה הקפדנית של תחזוקת המגדלור מספקת לו לא רק מטרות יומיומיות אלא גם תחושת משמעות. הוא מתעד את כל האירועים במדויק: גובה הגלים, עוצמת הרוח—כל פרט הוא חלק מהקפיצים שמניעים את מכונת חייו. הקפדנות הזו משמשת לו כבסיס לתחושת סדר בעולם כאוטי, והופכת אותו לאדם שמבצע את תפקידו במציאות מורכבת.
ההשוואה לעבודת עובדי האלילים במגדלור פארוס מחזקת את התחושה שטום רואה את עבודתו כמוקד פולחני. הוא מאמין שהוא שומר על האור שיכול להנחות אחרים ולשמור על חייהם. אך בתוך ההערצה למגדלור, טמון גם סוד מסוכן: האור שהוא משדר לא משקף את האמת המורכבת של חייו ושל יחסיו עם איזבל. הסוד הכואב של הילדה לוסי, שגדלה תחת הזהות המזויפת, מחייב את טום לשקול את הכוונות שלו ואת המחיר של השקר.
בעוד שהמגדלור מייצג תקווה, הוא גם מציב שאלות קשות לגבי מוסריות ההחלטות שהזוג מקבל. האם אפשר לבנות חיים טובים על שקר? האם האור יכול להימשך כשהבסיס שלו כל כך רעוע?
בסופו של דבר, המגדלור הוא יותר מאשר רק סימן פיזי. הוא מתפקד כמראה לתודעתו של טום, המציגה את ההתמודדות שלו עם עברו, עם כאביו, ועם ההשלכות של הבחירות שלו. הוא מסמל את המאבק הנצחי בין אור לחושך, בין תקווה לייאוש, ובין האמת לאשליה—מאבק שמדגיש את המורכבות של הקיום האנושי.
קרולין ברונה:
פרשת קרולין ברונה שהתרחשה בישראל ב-1986 מעלה שאלות מוסריות כבדות, מורכבות יותר מעלילת הספר "אור בין האוקיינוסים", ומזמינה אותנו לבחון את משמעות ההחלטות שנעשו אז. ברונה אפרסינדה וסקונסלוס נולדה ביוני 1986 בעיר קוריטיבה שבדרום ברזיל. כשהייתה בת ארבעה חודשים, נחטפה מביתה על ידי המטפלת, לאחר שזוג הוריה, רוזילדה גונזלס ולואיס אמריקו וסקונסלוס, סירב להעסיקה. סימון ויקב תורג'מן, זוג ללא ילדים, חיפשו פתרון לאי-יכולת האימוץ בישראל, ופנו לסוכנות אימוץ בברזיל. הם לא ידעו שהילדה שנמסרה להם נחטפה מהוריה הביולוגיים, וכשברונה הובאה לארץ, היא קיבלה את השם קרולין. היא גוירה ונרשמה כיהודייה.
בשנת 1988, במהלך תחקיר של תוכנית הטלוויזיה הבריטית "דוח קוק", גילו הורי ברונה שהיא נמצאת בישראל. רוזילדה ולואיס הגיעו לישראל יחד עם צוות הטלוויזיה בניסיון להשיב את בתם לעיני המצלמות. כולם המתינו ברחוב לשובם של סימון וקרולין מהגן. מגיש התוכנית, רוג' ר קוק, פנה לסימון בעזרת מתורגמן ושאל אם היא יודעת שהילדה שלה נחטפה, ולאחר מכן הציג את רוזילדה. משפחת תורג'מן מיהרה לעתור לבג"ץ, וזה הורה על בדיקת רקמות, אשר הוכיחה כי טענות המשפחה הברזילאית נכונות.
דיוני בג"ץ העלו דילמה מוסרית קשה. מצד אחד, מבחינה חוקית, הילדה שייכת לזוג הברזילאי, אך מצד שני, קרולין, שהייתה בת שנתיים, דיברה עברית ולא הכירה את שפתה הביולוגית. היא ראתה בבני הזוג תורג'מן את הוריה, ונראה כי ניתוקה מהם יכול היה להיות טראומטי. מעבר לכך, משפחת תורג'מן, בני המעמד הבינוני הישראלי, יכלה להבטיח לילדה חיים טובים ובטוחים יותר מבחינה חומרית מאשר זוג ההורים הברזילאי שחי בעוני.
על אף זאת, לא ניתן בתואנה זו להפקיע ילד ממשפחה ענייה ולהעבירו למשפחה עשירה. סוכם כי שני הזוגות יתאכסנו במלון הילטון בירושלים עם הילדה וייפרדו ממנה בהדרגה, בליווי עובדת סוציאלית ופסיכולוג. במהלך תקופה זו, צולמו רוזילדה ולואיס כהורים מסורים, בעוד משפחת תורג'מן העדיפה להסתגר ולא להיחשף לתקשורת. בברזיל, ברונה והוריה הפכו לגיבורים לאומיים, התקבלו בריו דה ז'נרו על ידי המון נלהב ונלקחו למסע הופעות פומבי, אך הקסם התפוגג במהרה.
ההבטחות לעזרה שהורעפו על ברונה ואמה התגלו כריקות מתוכן. מושל פארנה צולם מעניק צ'ק לברונה, אך הכסף לא ניתן. העירייה הבטיחה לה בית חדש, אך התברר שעליהם לשלם עליו, ובית הספר שהציע לימודים חינם נסוג מהבטחתו. בתוך זמן קצר, שמועות החלו להתפשט לגבי חיי הנישואין של הוריה, כאשר התברר כי הם חיו בנפרד לפני שטסו לישראל.
הפרטים הללו הוסיפו לדינמיקה המורכבת של הפרשה, כשהתחקיר הבריטי התגלה כמפוברק בחלקו. לדוגמה, כדי לגרום לרוזילדה לבכות על המסך, השתמשו בטיפות עיניים. תוך כדי התהליך, העיתונאים שעקבו אחרי ברונה בארץ דיווחו על חייה הקשים, על הבית שאינו מתפקד, ועל כך שהיא ברחה ממנו. בגיל 14, בשנת 2000, ברונה הרתה וילדה ילד ראשון, ובגיל 16 ילדה ילד שני, שניהם לנערים שלא שמרו איתה על קשר. מאוחר יותר, הילדים נלקחו ממנה על ידי הרשויות בשל חוסר יכולתה לגדלם.
במובן הזה, גם בפרשה הזו אין נכון או לא נכון. צוות הטלוויזיה הבריטי, ששיחק בין החוטים מאחורי הקלעים, גרם לכך שגורלה של ילדה, שהייתה יכולה לקבל עתיד טוב יותר, נגזר על סמך אחוזי צפייה. הפרשה מעלה שאלות כבדות משקל על מוסריות ההחלטות שנעשו, על מחיר האמת והכוח של התקשורת בעיצוב מציאות חייהם של אנשים.
אל הורות:
ב"האור בין האוקיינוסים", הקונפליקט הפנימי של איזבל וטום סביב ההורות מדגיש את המשקל הרב של ההחלטה להביא ילדים לעולם. הם נתקלים בקונפליקט העמוק בין הרצון להקים משפחה לבין המציאות הקשה של אובדן ואובדן התינוקות. דרך סיפורם, נחשפים הקוראים לדילמות המורכבות שמלוות את ההורות, שיכולות להיות מחוברות לחוויות עבר, טראומות אישיות, והקשרים החברתיים והתרבותיים.
בהקשר של תופעת האל-הורות, ניתן לראות שההחלטה שלא להביא ילדים לעולם אינה בהכרח נובעת רק מרצון לחיות חיים נוחים וחופשיים, אלא היא גם תוצר של מחשבות מעמיקות על משמעות ההורות. אנשים רבים חווים פחדים מהעתיד, מהעולם בו יחיו ילדיהם, ומתחושות של חוסר יכולת להתמודד עם האתגרים ההוריים. במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה גידול ילדים נחשב לערך עליון והמדינה מעניקה תמיכה רבה להורים, ישנם אנשים או זוגות שמרגישים לחוצים מהציפיות החברתיות ומרגישים שנכפה עליהם לגדל ילדים.
מעבר לכך, חוויות טראומטיות מהילדות של ההורים הפוטנציאליים יכולות לגרום להם להרגיש לא מוכנים לשחזר את אותם דפוסים. החשש מהעתיד, ההבנה שהעולם עלול להיות מקום קשה, והדאגה מההכנה של הילד לחיים אלו, מובילים רבים לשקול את האופציה של אל-הורות.
במציאות הישראלית, הורים לילדים יכולים לחוות תחושות של לחץ סביב ההורות, במיוחד כאשר הם רואים אחרים שמביאים משפחות מרובות ילדים. כאשר האידיאולוגיה של המשפחה הגדולה נתפסת כערך גבוה, ישנה חשש שההורים לא עומדים בציפיות החברתיות, דבר שעשוי להוביל לתחושות של בדידות או אי-נוחות.
משמעות האור בדת
הייתי בתערוכה מעניינת במוזיאון ישראל שנקראת "לראות את האור", והנושא התחבר לי מיד לספר "אור בין האוקיינוסים". התערוכה מציגה את השימוש באור ביהדות, נצרות ואיסלם, ומציגה את הקשר בין האור לבין הדת ואלוהים. הקשר יכול להיות בצורה הפשוטה ביותר דרך גופי תאורה בבתי תפילה, בסמליות שלו בתיאורים שונים בספרי קודש, ובקשרים שלו לדברים אלוהיים כמו ציורים ומפות שמסמלים את בתי התפילה בצורת מנורה או אור.
ב"אור בין האוקיינוסים", הספר עוסק כל הזמן במשחק בין אור לחושך, נכון ולא נכון, והמגדלור משמש כסמל שחוצץ בין השניים. הוא מסמן את הדרך עבור ספינות, אך גם מגלם את הדילמה המוסרית של הדמויות הראשיות.
מה שנגע בי היה ההבנה שהאור לאורך השנים קיבל משמעות אלוהית והשפעה רוחנית. הרעיון שהאור יכול להיות סמל לתקווה, גאולה והכוונה נגע בי בצורה עמוקה.
לא יוצא לי להתרגש בקלות מתערוכות, אבל כאן הרגשתי שהאור הוא לא רק אלמנט פיזי, אלא גם סמל של חיבור בין בני אדם ובין עולמות שונים. ממליצה בחום לבקר בתערוכה, כי היא מציעה חוויה מעוררת השראה ומאוד יפה ומעניינת.